#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שאינו מחויב בשופר האם הוא כשר להוציא אחרים ידי חובתם?	"לא, אבל בר חיובא דכבר יצא יכול להוציא חבירו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), דהוא בכלל ערבות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;) {ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך דאינו מטעם ערבות אלא שצריך לשמוע קול שופר מבר חיובא}"	סימן תקפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חרש 1) שאינו שומע 2) ששומע, כשר לתקוע השופר?	"1) לא, אע&quot;פ שהוא מדבר וכפקח לכל דבר [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;-ו&#x27;) מצדד לחלוק על המחבר דהרי לפי ר&#x27; יוסי דהקורא שמע צריך להשמיע לאזנו היתכן לומר דחרש המדבר פטור מק&quot;ש, אלא מסתבר דהוא בר חיובא וצריך לתקוע אבל בודאי לא יברך לחוש לשיטת המחבר דס&quot;ל דפטור ואינו מקיים שום מצוה ע&quot;י תקיעתו] 2) כשר לכתחילה דאפשר לאחר לברך ואינו מפסיד הברכה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) [ואינו דומה להפרשת חלה דהתם אינו מצוי שיהיה שם אחר שיהיה ג&quot;כ בר חיובא לברך משא&quot;כ הכא שאר השומעים יכולים לברך (גר&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), ועי&#x27; ברש&quot;ש] "	סימן תקפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחרש השומע ע&quot;י כלי?	"חייב בשופר דלא אבד ממנו חוש השמע מכל וכל ושמיעה ע&quot;י דבר אחר שמה שמיעה (הלכות קטנות ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;ה, באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), וכן מצינו בשע&quot;ת לקמן (סי&#x27; תרפ&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;) {וש&quot;מ דאין זה כקול הברה, ויל&quot;ע אם ה&quot;ה ב-hearing aids, ומסתבר דזהו קול אחר ולא יצא}"	סימן תקפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסומא?	"כשר ואין לסלקו אע&quot;פ שמצא בקי כמוהו, אבל אם כבר סלקוהו [לחוש לשיטת רבינו ירוחם דס&quot;ל כר&#x27; יהודה דסומא פטור ממצות מדאורייתא] אין להחזירו אלא אם לא מצא בקי כמוהו (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן תקפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סמכינן אחזקה דרבא לקטן בן י&quot;ג שנים?	"לא {ואפי&#x27; ליו&quot;ט שני (כן משמע ממ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)}"	סימן תקפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה?	פטורה משום מצות עשה שהזמן גרמא	סימן תקפט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) באנדרוגינוס 2) בטומטום?	"1) מוציא את מינו דמין אחד הוא {ולכאורה נמי מוציא נשים} [והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא שיטת הרי&quot;ף [ליתא בפנינו] דס&quot;ל דאינו מוציא מינו דלפעמים הוא זכר ולפעמים הוא נקבה, וצ&quot;ע (באה&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;, חת&quot;ס)] 2) אינו מוציא אפי&#x27; מינו דשמא זה זכר וזה נקבה [ואפי&#x27; ביו&quot;ט שני (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תקפ&quot;ה) בשם ר&quot;י באק דבספיקא דדינא מחמירים ביו&quot;ט שני משום זלזול יו&quot;ט, וטומטום הוי כמו ספיקא דדינא דהוי ספק קבוע]"	סימן תקפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה טומטום אינו מוציא את מינו משום ספק ספיקא?	"תי&#x27; הפר&quot;ח דלא אמרינן ס&quot;ס בתרי גופין, והקשה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) למה לא הרי לפי הרשב&quot;א (ח&quot;א סי&#x27; ת&quot;א) ס&quot;ס הוי כרוב {וכן לפי הרמב&quot;ם דספק דאורייתא לחומרא מדרבנן הוי ספיקא דרבנן לקולא}"	סימן תקפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לענין ברכה באנדרוגינוס?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) דלא יברכו {וצ&quot;ע דקיי&quot;ל דנשים מברכות אע&quot;פ שאינן מחויבות, וצ&quot;ל דקאי לפי שיטת המחבר דס&quot;ל דנשים אינן מברכות, וכן מבואר בפר&quot;ח, וכ&quot;כ הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; י&quot;ז סעי&#x27; ב&#x27;) דאנדרוגינוס יברך על מצות ציצית, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דמחדש דאינן יכולות לברך על דעת חובה אלא על דעת רשות}"	סימן תקפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שמע התקיעות מאנדרוגינוס?	"יתקע עוד פעם בלא ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תקפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחציו עבד וחציו בן חורין?	"אינו מוציא אפי&#x27; עצמו [דלא אתי צד עבדות שבו ומוציא צד חירות (גמ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), ולא דמי לאנדרוגינוס דהוא בריה בפנ&quot;ע, ואפי&#x27; למ&quot;ד שהוא חצי זכר חצי נקבה {צ&quot;ב} מ&quot;מ יש חילוק בין מה שהוא בידי אדם למה שהוא בידי שמים (מגיד משנה, ב&quot;י)] [והקשה המקור חיים גם כח השמיעה בא מכל הגוף, וי&quot;ל דזהו דוקא בתקיעה שאין זה המצוה משא&quot;כ בשמיעה זהו גופא דמצוה]"	סימן תקפט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותרות לנשים 1) לתקוע 2) לברך?	"1) קיי&quot;ל כר&#x27; יוסי דנשים סומכות רשות ממילא מותר לנשים לתקוע ולא חיישינן לבל תוסיף או לשבות דתקיעה 2) הרמב&quot;ם ורש&quot;י סברי דנשים אינן יכולות לברך דאינן יכולות לומר וצונו [ולפי האגור אסור גם משום בל תוסיף, והב&quot;י השיג עליו], אבל ר&quot;ת והרא&quot;ש סברי דיכולות לברך שהאנשים נצטוו, והר&quot;ן הביא ראיה דיש להן שכר דאמרינן גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, ש&quot;מ דאף לאינו מצווה יש שכר [והר&quot;ן כתב סברא זו לפרש למה הן מברכות, וצ&quot;ע על המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) דכתב סברא זו לפרש למה הן יכולות לתקוע (ר&quot;י באק)]. להלכה, המחבר ס&quot;ל דנשים אינן מברכות והרמ&quot;א ס&quot;ל דמברכות"	סימן תקפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איש יכול לתקוע בשביל אשה 1) אם עדיין לא יצא 2) אם כבר יצא?	"1) פשוט דתוקע לעצמו וממילא מוציא אותה 2) הטור הביא שהבעל העיטור ס&quot;ל דלא יתקע לה דאין אומרים לאדם חטא בעבור נחת רוח, וכן נקטו היראים והסמ&quot;ג, אבל הראבי&quot;ה והרא&quot;ש סברי דמותר לתקוע בשבילם דלא גריעא אשה מקטן שלא הגיע לחינוך דמתעסקין בהם כדי שילמדו, וכן נקטינן {ויש להדגיש דאפי&#x27; המחמירים מודים דבדיעבד איש יכול להוציא את האשה אלא דס&quot;ל דלא אמרינן חטא בעבור נחת רוח, וי&quot;ל דהמתירין ס&quot;ל דאמרינן חטא כשהם לא פשעו, ועי&#x27; מש&quot;כ בסי&#x27; רנ&quot;ד סעי&#x27; ו&#x27;, ועוד י&quot;ל ע&quot;פ האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; צ&quot;ד) דאנן קיי&quot;ל דהנשים מקיימות מצוה בעצם ואינו רק נחת רוח, ועי&#x27; בדברי יחזקאל (סי&#x27; כ&quot;ח) דכתב בדעת הרמב&quot;ן דנשים מקיימי מצוה ממש כשעושין מצוה עשה שהזמן גרמא, וכן מבואר מריטב&quot;א (סוכה כ:) דכתב דיש להן שכר ולפיכך יכולות לברך}"	סימן תקפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לענין הברכה כשתוקע לאשה 1) וגם לאיש 2) ולא לאיש?	"1) הבעל התוקע יכול לברך להוציא האיש וממילא מוציא אף האשה (רמ&quot;א) 2) אינו יכול לברך בשבילם אלא הן תברכו לעצמן [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תקפ&quot;ה סעי&#x27; ב&#x27;) דאפי&#x27; בהרבה נשים כל אחת ואחת תברך לעצמה], ודלא כמהרי&quot;ל (מובא בדרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;) דס&quot;ל דבעל התוקע יכול לברך בשביל האשה [וצ&quot;ב, מאי שנא דאמרינן דאיש יכול לתקוע לאשה אבל אינו יכול לברך בשבילה, ובמ&quot;ב דרשו הביאו מהגר&quot;נ קופשיץ שליט&quot;א דצריך ערבות רק לגבי הברכה ולא לגבי עצם התקיעה, ויש לפרש דמצות שופר אינו דומה לשאר מצות שצריכים דיבור כמו ברכות ובהמ&quot;ז וקריאת המגילה דהתם צריך ערבות אבל הכא המצוה הוא רק לשמוע קול שופר מבר חיובא, ואע&quot;פ שצריך לכוין להוציא חבירו מ&quot;מ אין זה משום ערבות, ועדיין צ&quot;ב קצת]"	סימן תקפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם הנשים אינן יודעות כיצד לברך?	"1) הלבוש כתב שיתקע להן קודם תפילה ואז הוא יוצא עמהן ויכול לברך בשבילן [והשיג עליו המעגלי צדק בשם המהרי&quot;ל דאינו ראוי לתקוע בתוך ג&#x27; שעות ראשונות משום דמיפקיד דינא (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;)]&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) מייעץ אם יש לו שופר אחר ילך באמצע תקיעות דמיושב לתקוע בשבילם ומוציא את עצמו ג&quot;כ, ואם אין לו שופר אחר יכוין שלא לצאת בביהכ&quot;נ ואחר התקיעות קודם מוסף יקח השופר לביתו ולתקוע לעצמו ולנשים ואח&quot;כ יחזירו לבית הכנסת, וההליכה אינו הפסק לברכתו על התקיעות דמעומד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן תקפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ששמע התקיעות בבית הכנסת ולא כוון לבו לצאת, מה דינו?	"אם בא לבית הכנסת לצאת ידי חובתו עם הציבור יצא, ואם בא סתם לא יצא (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) {עי&#x27; בביה&quot;ל (סי&#x27; י&quot;ד סעי&#x27; ב&#x27; ד&quot;ה לא) דמדמה זה למי שלקח טלית לקיים מצות ציצית ואח&quot;כ הטיל הציצית בהם סתם, ש&quot;מ דל&quot;צ לכוון לשם מצוה אלא בתחילת העשייה} "	סימן תקפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) לקטנים 2) לחרש ושוטה, לתקוע?	"1) הב&quot;ח סבר דאין מוחין בידם, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;, ע&quot;פ המחה&quot;ש) הביא ראיה מסי&#x27; תקצ&quot;ו דמותרים לכתחילה משום חינוך, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) פסק כהמג&quot;א 2) הב&quot;ח סבר דצריך למחות, והמג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הקשה עליו דאין ב&quot;ד מצווין להפרישם"	סימן תקפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאשה לתקוע לאשה אחרת?	"כתב השאגת אריה (סי&#x27; ק&quot;ד) דעדיף שאיש יתקע לה ולא אשה אפי&#x27; לעצמה (שע&quot;ת ס&quot;ק ב.)"	סימן תקפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא שופר דרך רה&quot;ר כדי לתקוע בשביל מנהג?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) הביא משאג&quot;א דמחמיר שלא להוציא בשביל אשה וקטן או אפי&#x27; בשביל תקיעות דמעומד, אבל הטור הביא מהרא&quot;ש דמותר [לצורך אשה], וכן נקטו רוב הפוסקים (גר&quot;ז סעי&#x27; ב&#x27;, אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; צ&quot;ד, קובץ הלכות פי&quot;א סעי&#x27; ה&#x27;), וכן משמע מביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; תקי&quot;ח) דהביא תוס&#x27; כתובות (ז&#x27; ע&quot;א) דמותר להוציא לצורך מצוה דרבנן"	סימן תקפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא מסופק אם שמע [או שמע מטומטום]?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק ב.) הביא השאג&quot;א (סי&#x27; ק&quot;ז) דמקיל כאן משום ספק דאורייתא לחומרא, אבל המחזיק ברכה מחמיר אפי&#x27; כאן דס&quot;ל ספק דאורייתא לחומרא רק מדרבנן {וה&quot;נ לפי הפוסקים הנ&quot;ל פשוט דמותר}"	סימן תקפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאשה לאכול קודם התקיעות?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא המהרי&quot;ל דיולדת או חולה שאינה יכולה להמתין עד שיצאו מבית הכנסת יכול לתקוע לה מיד אחר שתקעו בביהכ&quot;נ, ומכאן מבואר דבעצם יש איסור לנשים לאכול קודם התקיעות. ובשעת הצורך כשאינו יכול לתקוע בשבילה יכולה לאכול אע&quot;פ שלא שמע התקיעות דבמקום צער וחולי לא קבלו (חיי&quot;א כלל קמ&quot;א סעי&#x27; ז&#x27;, רע&quot;א)"	סימן תקפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המודר הנאה מחבירו, האם מותר לשמוע לקול תקיעתו?	"כן, דמצות לאו ליהנות ניתנו [ומותר אפי&#x27; בתקיעות דרבנן ודלא כרז&quot;ה], אבל לא יצוה לו לתקוע לו דאז נהנה במה שקיים שליחותו וכמ&quot;ש בנדרים (ל&quot;ו ע&quot;ב) (ר&quot;ן, ב&quot;י), ובדיעבד אם צוה לו לתקוע יצא (פר&quot;ח, פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [ולא אמרינן אי עביד לא מהני דהכא הוא איסור שבדה מעצמו וכמ&quot;ש תוס&#x27; תמורה (ו&#x27; ע&quot;א), ועוד ישנו בשאלה (פמ&quot;ג שם)] [ותמה השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;א) למה לא אמרינן דהוי מצוה הבאה בעבירה דלכמה פוסקים הוא לעיכובא, ותי&#x27; האמרי בינה (או&quot;ח דיני יו&quot;ט סי&#x27; כ&#x27; אות ב&#x27;) דהכא אפשר לתקוע בלא מינוי ולא יהיה עבירה וכמ&quot;ש בתוס&#x27; סוכה (ל&#x27; ע&quot;א) דיוצא אם המצוה לא בא מחמת העבירה, ועוד י&quot;ל ע&quot;פ הקה&quot;י (סוכה סי&#x27; כ&quot;ב) דדוקא באיסור חפצא אמרינן דאינו יוצא משום מצוה הבאה בעבירה ולא באיסור גברא, אכן יש לעיין בזה דנדרים הוי איסור חפצא]"	סימן תקפט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמר קונם תקיעותיו עלי?	"אסור, מידי דהוי זורק אבן לים דנדרים חלין לבטל את המצוה (רמ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;) [וצ&quot;ב דהוא דבר שאין בו ממש, ותי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דמיירי כשנדר מהשופר דהוא דבר שיש בו ממש {וצ&quot;ב קצת דזה שייך בסי&#x27; תקפ&quot;ו דמיירי באיסורי שופר אבל כאן מיירי באיסורי גברא, אלא נראה לפרש דאסר גוף האיש לתקיעות וכמ&quot;ש דיכול לאסור ידיו למעשי ידים, ושוב הראוני בס&quot;ד דכ&quot;כ הבית מאיר}]"	סימן תקפט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשבע שלא לשמוע קול שופר?	הוי שבועה לבטל את המצוה ואינו חל אלא אם הוא בכולל (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב*)	סימן תקפט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאמר למודר הנאה 1) מי שרוצה להוציאני ידי חובתי יתקע 2) מי שישמע קולי יתקע להוציאני?	"1) מותר [דאינו לשון צווי כ&quot;כ] 2) אסור (פר&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תקפט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכוון לקיים מצות שופר?	"רבא סבר התוקע לשיר יצא, ור&#x27; זירא אמר לשמעיה איכוין ותקע לי. הרא&quot;ש ורז&quot;ה ורמב&quot;ן ורמב&quot;ם ס&quot;ל שהם חולקים אם מצות צריכות כוונה וכיון דקיי&quot;ל דמצות צריכות כוונה סבירא לן כר&#x27; זירא ולא כרבא, אבל הרי&quot;ץ גיאות ור&quot;ח ורב שרירא גאון והרשב&quot;א ס&quot;ל כרבא דמצות א&quot;צ כוונה ואפ&quot;ה ס&quot;ל כר&#x27; זירא דצריך לכוין לשם תקיעת שופר כל דהו ולא לשם מצוה. להלכה, המחבר פסק כהרי&quot;ף רמב&quot;ם ורא&quot;ש דמצות צריכות כוונה"	סימן תקפט סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי לכו&quot;ע 1) מצות צריכות כוונה 2) מצות א&quot;צ כוונה?	"1) הרבינו יונה ס&quot;ל דבמצוה התלויה באמירה לכו&quot;ע צריך כוונה (ב&quot;י) {וצ&quot;ע מגמ&#x27; ברכות (י&quot;ג ע&quot;א), ועי&#x27; מש&quot;כ בסי&#x27; ס&#x27;} 2) הר&quot;ן ס&quot;ל בדעת הרמב&quot;ם דמידי דאכילה א&quot;צ כוונה (ב&quot;י), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תע&quot;ה סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן תקפט סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כוון בהדיא שאינו רוצה לקיים המצוה?	"קיי&quot;ל כרשב&quot;ם דאינו יוצא, ודלא כדעת הרא&quot;ה דס&quot;ל דיוצא (ב&quot;י), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תע&quot;ה סעי&#x27; ד&#x27;) "	סימן תקפט סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין ש&quot;ץ שתוקע ויחיד שתוקע?	בש&quot;ץ אמרינן דמסתמא מכוין להוציא כל השומעים משא&quot;כ ביחיד צריך לפרט שמכוין להוציא (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)	סימן תקפט סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם תקע להתלמד?	אינו יוצא, אבל אם גם מכוון לצאת ידי חובתו יצא (א&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)	סימן תקפט סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בירושלמי דמשמע דאם עובר אינו יוצא ואם עומד יוצא?	"ביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דמיירי כששכח אם כיון אם לא, והוסיף הא&quot;ר דזהו דוקא אם היה עובר ועמד לשמוע אבל אם היה עומד בביתו לא אמרינן חזקה דכיון (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן תקפט סעיף ח-ט		
